בכולנו יש שני עולמות –
עולם בו אנו פועלים מתוך אשמה, קורבנות
עשו לי, לקחו לי
ועולם של לקיחת אחריות –
לקיחת אחריות על דרך התגובה שלי למצבים שאני נתקלת בהם.
כי החיים בנויים בדואליות
יש שחור ולבן
כעס ושמחה
שנאה ואהבה
בכל רגע נתון יש שני שבילים,
ואחריות הבחירה היא עלינו.
הרבה שנים פחדתי להתמודד עם הכאב,
הכאב מלחוות את חיי ממקום אמיתי
העדפתי להאשים את הנסיבות ולהישאר בעולם הבטוח והשלו של האשמה.
אנחנו חיים בעולם שכאב מתורגם אוטומטית לסבל
ומי בכלל רוצה לסבול?
זה מנגנון מתוחכם שמונע מאתנו להיות אמתיים, בלי מסכות.
מה שהבנתי היום,
הוא שכאב זה רגש נפלא!
זה רגש של צמיחה,
זה רגש, שברגע שאנחנו נותנים לו מקום
אנו מתגברים על הנקודה הכואבת ושועטים קדימה
במקום להתעלם ממנו, ולתת לו לכרסם בנו.
כדי להרגיש שמחה אמיתית צריך גם לדעת להרגיש כאב אמיתי.
נשבעת, כל יום אני קמה בגרסה קצת יותר טובה של עצמי